אמילי בפריז מעלה סוגיות חשובות בתרבות המודרנית
- thereallabelblog
- Jan 14, 2022
- 3 min read
Updated: Mar 18, 2022
אמילי בפריז, שחזרה החודש לעונה שנייה בנטפליקס, מעלה שאלות מהותיות בנוגע לשייכות וזהות בהקשר האופנתי בתרבות המודרנית.
הסדרה הפופולרית בנטפליקס "אמילי בפריז" חודשה לעונה שנייה בחודש האחרון וכבר הספיקה לקבל לא מעט ביקורות. אני חייב לציין שלמרות "ההשחרות", אמילי בפריז היא לחלוטין הגילטי פלז'ר שלי, מסוג הסדרות הקלילות שאני נהנה לצפות בהן בשעות הפנאי. אמנם היא לא הסדרה הכי מתוחכמת והרבה חלקים מן העלילה מטופשים וצפויים מאליהם, אך עם זאת מעצם היותה סדרה מצליחה בסדר גודל עולמי, יש להתייחס אליה ואל ההשפעה שלה בתרבות המודרנית.
למי מבינינו שחי על המאדים בשנתיים האחרונות, מדובר בסדרה מקורית של נטפליקס המדברת על אמילי, צעירה אמריקאית בשנות ה-20 לחייה שעוברת משיקגו לפריז על מנת לעבוד בחברת שיווק צרפתית המתמחה במותגי יוקרה. כבר בעונתה הראשונה של התכנית, עלו המון ביקורות בנוגע לעלילת הסדרה ואף על הסטיילינג, שאמור להיות גולת הכותרת בסדרה, כפי שנעשה בסדרות וסרטים נוספים שמתעסקים באופנה כמו "השטן לובשת פראדה" או "סקס והעיר הגדולה"- סדרה נוספת שחודשה לאחרונה, אותה יצר דארן סטאר, יוצר "אמילי בפריז".
אפשר להבין את הביקורת על הסטיילינג בסדרה, בחירות הלבוש נעשות באופן שנראה לעין כמאולץ, מגוחך או פתטי, למרות שבפועל יש כאן סטייטמנט רחב בהרבה. אמילי, כבחורה אמריקאית שמגיעה לפריז, היא מסמלת את הדוגמה הקלאסית לתיירת שמנסה באמצעות פריטי הלבוש להיטמע בתוך התרבות אליה הגיעה.
על אף שהתסריט מנסה להציג את אמילי כבחורה אופנתית, הסטיילינג נעשה בצורה מאולצת ולא טבעית שמציגה אותה כ"וונאבי", הבחורה האמריקאית שרוצה להיראות כמו צרפתייה בעלת שיק פריזאי. המצב בו אמילי מוצגת כבחורה שאמורה להיות "האיט גירל" שמכתיבה מוסכמות אופנה אל מול המציאות שבה היא נראית כבחורה מגוחכת עם סטייל מוגזם יוצר סתירה בין מה שנראה לעין ובין הדמות המוצגת לצופים.
מעבר לניגודיות שנוצרה בסדרה, נראה כי דמותה של אמילי מנסה להיטמע בתוך הקלישאה של התרבות הצרפתית המסורתית בזמן שאפילו התרבות המקומית אינה נמצאת כבר במקום הזה. כלומר, אם בעבר היה אפשר לראות בידול בין התרבות האמריקאית לצרפתית, כיום בזכות אפקט הגלובליזציה שהולך ומתגבר בעקבות האצת הרשתות החברתיות, האופנה והתרבות המקומית בפריז לא מאוד שונות מאלו בשיקגו או בניו יורק.
כובע הבארט, שכנראה מזוהה כסממן הלבוש הבולט ביותר של התרבות הצרפתית, מופיע לא פעם על ראשה של אמילי ואפשר לראות כי זהו חלק בלתי ניתן להפרדה מבחירות הסטיילינג בסדרה. אותו הבארט, מדגים לנו באופן ברור את הרצון המודע או הבלתי מודע של אמילי לחקות את התרבות הצרפתית הקלישאתית ומעבר לזה, הוא מעלה שאלה חשובה בנוגע למנהגים ותרבויות שונות. האם בימינו לבוש על פי תרבויות נחשב לסטיגמתי ומיושן? בעוד יש את הבארט הצרפתי, קיימים סממני לבוש נוספים בתרבויות שונות כמו הסומבררו המקסיקני, החצאית הסקוטית או אפילו כובע הטמבל הישראלי, שגם הם במובן מסוים נחשבים כיום לכאלו שמסמלים תרבויות עבר, אך עם זאת נותרו כאייקון תרבותי.
לעומת זאת, בקהילות הדתיות נותר עדיין הלבוש המסורתי והתרבותי של פעם ופריטים כמו החיג'אב, הלקוח מהעולם הערבי והכיפה, הלקוחה מהעולם היהודי נשמרים, ככל הנראה מכיוון שהם מסמלים זיקה וסנטימנטליות לדת ולמסורת. מרגיש לי כי בעולם המערבי והחילוני מושגים כמו קוד לבוש הולכים ומתפוררים ואפשר לראות זאת בטקסים הוליוודיים שבהם הגברים מתחילים להוריד את חליפות הטוקסידו המסורתיות, במקומות עבודה רבים שבהם העובדים אינם מחויבים לקוד הלבוש הסטנדרטי או אפילו בפוליטיקה.
ובחזרה לאמילי בפריז, בשתי העונות בחירות הסטיילינג שנעשו היו צריכות בעיניי להתחשב בחברה המודרנית ובעידן הגלובליזציה בו קוד הלבוש התרבותי משתנה וכשבחורה אמריקאית מתלבשת בצורה קלישאתית כמו צרפתייה מן העבר, אין זה מיוחד ויוצא דופן אלא מאולץ ומגוחך, שכן הדמויות הצרפתיות המקומיות כמו סילבי או קמיל מצליחות לשמור על סטייל מדויק ולא מתאמץ.
עם זאת, שאלה מעניינת שחשוב לשאול היא האם היה ניסיון מכוון מצד ההפקה לגרום לאמילי להיראות מאולצת וכזו שמנסה להיטמע בתוך התרבות הצרפתית כדי ליצור אמירה? אם לומר את האמת, כנראה שלא אבל בכל מקרה, אמילי בפריז, אותה הסדרה המטופשת והקלילה שגורמת לי הנאה באופן בלתי מוסבר, מצליחה להעלות שאלות חשובות בכל הקשור לניכוס תרבותי, לוקאליות וקלישאות לבוש בימינו.
Comments