הקשר בין מיתולוגיה יוונית, ארכיטקטורה ואלון ליבנה

מה מקשר את דמות המדוזה מהמיתולוגיה היוונית, אדריכלות, אנטוני גאודי ואופנה קונספטואלית? סיקור תצוגת האופנה של אלון ליבנה

בחודש האחרון, נערכה במלון "The Jaffa" השוכן ביפו העתיקה, תצוגת האופנה לחורף 2022 של המעצב אלון ליבנה. תצוגה זו מהווה את תצוגת האופנה העצמאית הראשונה שיצר בישראל ולאחר שבשבוע האופנה האחרון בתל אביב הציג תצוגת אופנה ללא קהל, הפעם הוא חזר למתכונת המסורתית עם קולקציה חדשה ומרהיבה.

התצוגה כולה נבנתה בהשראת מצולות הים וכוללת אלמנטים ימיים רבים כמו קונכיות, צדפות, סוסוני ים ועוד. הקולקציה מורכבת ממספר רב של מערכות לבוש מבדי סאטן בצבעים שרובם על טהרת שחור לבן ותכשיטים אשר עשויים מחומרים אורגניים ולא צפויים כמו חימר וקרמיקה, מהם יצר ליבנה עגילים, שרשראות, צמידים ואף חגורות.

כיאה לקולקציות של אלון ליבנה, ישנם טוויסטים ייחודיים שלא ניתן לראות אצל מעצבים אחרים ובתוכם אפשר להבחין בכתב היד הבולט של ליבנה שכולל צורות גיאומטריות, חיתוכים, משחק מעניין של נפחים וגזרות ותשומת לב לפרטים הקטנים. תצוגת האופנה עוררה בי השראה ויצירתיות אך מה שהעסיק אותי יותר מכל, היה הקשר הבולט של ליבנה לארכיטקטורה. נראה כי ליבנה, שפיסל טופים מגבס על גופן של הדוגמניות, לקח ברצינות את העיסוק בפיסול אדריכלי ויצר על מבנה גופן של הדוגמניות יצירות אמנות אשר בנויות כמבנים אדריכליים ושמורים היטב, ממש כמו מבנה המלון ההיסטורי "The Jaffa" בו התקיימה התצוגה.

צילום: דור שרון

צילום: דור שרון

ליבנה, שניסה לייצר צורות אורגניות הלקוחות מהטבע ומהמצולות, לקח השראה מאחד מגדולי האדריכלים אנטוני גאודי, שראה את הטבע כמושלם וביצירותיו השתמש בחללים אדריכליים שהפכו בזכותו לפיסוליים ובעלי מראה הלקוח מפלאי הטבע. ממש כמו גאודי, גם ליבנה מפסל את פריטיו, שהפכו ליצירות אמנות ייחודיות, בצורה אינטואיטיבית, אמנותית ומדויקת.

מורגש כי במכוון או שלא, ליבנה מרפרר בקולקציה הנוכחית לדמותה הבדיונית של "מדוזה" מן המיתולוגיה היוונית, אותה דמות שעל פי המיתולוגיה, המביט בה הופך לאבן וקשורה באופן ישיר לאל הים פוסידון ועם השנים הפכה לסמל תרבות וארכיטקטורה כאשר פסליה מקשטים לא מעט מוזיאונים גדולים וערים ברחבי העולם. בנוסף אותה מדוזה, הפכה לסמלו של בית האופנה ורסצ'ה, שהוא בעצמו עושה שימוש רב בארכיטקטורה בעיצוביו כאשר מייסד בית האופנה ג'יאני ורסצ'ה לקח השראה מאמנות קלאסית וארכיטקטורה על בסיס קבוע ובהם נהג להשתמש על מנת להגדיר מחדש את תעשיית האופנה.

צילום: אבי ולדמן

צילום: אבי ולדמן

ג'יאני ורסצ'ה לא היה המעצב הראשון שלקח השראה מעולם הארכיטקטורה. מעצבים רבים ומפורסמים בעבר ובהווה משתמשים בארכיטקטורה על מנת ליצור צורות אדריכליות ומפוסלות היטב לבגדיהם ובכלל. בין המעצבים אפשר למנות את טום פורד, פייר קארדן, פייר בלמיין, ג'ורג'יו ארמני ואחרים. כשחושבים על זה לעומק, כל מעצב אופנה הוא גם קצת אדריכל: על מנת ליצור צורות, גזרות וחיתוכים שונים שיתאימו למבנה ולצורה של הגוף האנושי, יש "להנדס" אותם בדרך נכונה ולתכנן זאת כך שהבגד יישב במדויק.

קוקו שאנל אמרה בעבר: "אופנה היא ארכיטקטורה, זה הכל עניין של פרופורציה" והיא צדקה. בעולם האופנה, המשחק בין פרופורציות, נפחים וגזרות לא מסתיים לעולם ובארכיטקטורה תמיד חשוב לשקול את הפרופורציות במבנה האדריכלי, שכן שתיהן מבוססות על עקרונות של צורה ומבנה. ההיסטוריה של אופנה וארכיטקטורה לא החלה היום ויותר מכך, היא נמשכת מאז שחר ההיסטוריה, כאשר בני האדם הקדמונים היו צריכים לחפש אחר מחסה ובמקביל למצוא עורות, פרוות וצמחים על מנת להגן על גופם. עד היום, השילוב בין שני התחומים מצליח לרוב ובמיוחד כשמדובר בשימוש מושכל כמו שעשה אלון ליבנה, שעלה לשלב הבא ברגע שהחליט להשתמש בקונספט הימי בשילוב חומרים אורגניים ולא צפויים, אותם פיסל בהרמוניות.

צילום: אבי ולדמן